איתי טגנר היה האחרון בשרשרת הנציגים הישראלים שפעלו בחשאי בממלכת בחריין וזכה בהמשך להקים את השגרירות הישראלית במנאמה, בירת בחריין, לעמוד בראשה ולהיות הנציג הרשמי הראשון של מדינת ישראל בממלכה הקטנה והקסומה שלחופי המפרץ הערבי לאחר חתימת הסכמי אברהם .כמישהיה הישראלי היחיד בשטח, טגנר היה זה שבנה
בעשר אצבעות ובתנאים מאתגרים ביותר את מערכת היחסים הגלוי הבין ישראל למדינה הערבית בעלת הרוב השיעי השוכנת לחופי המפרץ הערבי.
בהעדר מדריך לבניית יחסי שלום בין מדינות…התמודד בעזרת שותפיו הבחריינים עם מלאכת בניית הגשרים בין המדינות והעמים בכל תחום–החל מייבוא מזון טרי, דרך בניית שיתופי פעולה בין רופאים ישראלים ובחריינים ועד לחיבור המערכות הפיננסיות והביטחוניות.
כמי שבא לשירות החוץ החוץ הישראלי בגיל40מתוך ציונות לאחר קריירה עשירה ומגוונת בעולמות שונים בישראל ובחו’ל, טגנר רחוק שנות אור מההגדרה של דיפלומט קלאסי.
גישתו האישית והמקורית למעשה הדיפלומטיה אפשרה לו להצליח לבנות קשרי אמון וחברויות אישיות במהירות שיא ועמדה לזכותו בהמשך בכל תקופת הבניה וזכתה להערכת והוקרת הנהגת הממלכה ובכירי הממשלה בישראל.
טגנר מספר על רגע אחד מיוחד מני רבים במהלך התקופה ההיסטורית בה פעל בבחריין:
צפיתי בטקס החתימה על הסכמי אברהם ב15.9.20בוושינגטון בצוותא עם חבר בחרייני בבחריין. ישבנו שנינו מול מסך טלביזיה ענק כשאני מתאמץ לזהות ידידה קרובה שנסעה עם המשלחת הבחריינית לטקס בבית הלבן. חברי מנגד היה עסוק כלך הזמן במכשיר הטלפון שלו, מה שהקשה עלי לגייס קשב למשימת הזיהוי במהלך הטקס ההיסטורי…